<h1>סימני התרומה לסימנים ל"ז—ל"ח</h1>
<h2>דף עט.</h2>
הילכך אסור הוא לקשור בקרון להנהיג שתי פרדות עד שיהיו שוות מאב ומאם דפסקינן כרבי יהודה בפרדות שלהי כתובות וכן רבי אבא דאמר עיין דדמיין להדדי ועייל לי וכן רב פפא דאמר רבן גנובתיה בר סוסיא וכן רבנן ורבי אליעזר דמספקא להו. ולא כחנניא דאמר כל מיני פרדות אחת הן ומותר אף ע"ג דמשמע סתם מתניתין דבכורות כוותיה ואף על גב דמשמע מתני' אמה מכרתי כוותיה ולא כרבא דפרק השואל דסבר כרבי יונתן דהיינו כחנניה והכל פירשתי לעיל הטעמים. ולענין אותו ואת בנו אם כן נוהג בין בזכרים בין בנקבות בין האם והבת בין האם ובנה בין האב ובנו אם היה מכיר והוא הדין הבן תחלה ואחר כך האם או האב כדתניא שחט שני בניה ואחר כך האם סופג את הארבעים ויום האמור באותו ואת בנו היום הולך אחר הלילה שלפניו ולא אחר הלילה שלאחריו כמו בקדשים אף על גב דבענין קדשים כתיבא. [התרומה סימן ל"ז]. דין לקשור שתי פרדו' לקרון שאסור אם אין שתיהן שוות מאב ואם וכל שכן בהמה אחרת ופרדה שאסור. דין אותו [ו]את בנו שנוהג בין בזכרים בין בנקבות בין האב תחלה ואחר כך הבן בין אפכא והיום הולך אחר הלילה שלפניו.
